את חציו הראשון של המשפט שבכותרת זה שאינו בסוגריים, שאני לא זוכר לאיזה פוליטיקאי מייחסים אותו, צריך היה לדעתי לשנן לפני אתמול ח"כ בצלאל סמוטריץ'. יודעים מה? זה לא משפט ממקור יהודי מקובל, אז אני אציע לו כמה ציטוטים אחרים: "גם אוויל מחריש חכם ייחשב" (משלי), "סייג לחכמה שתיקה", או "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה" (שני הציטוטים האחרונים מהמשנה בפרקי אבות).
אני מבין את תפיסת העולם שלו, ומזדהה עם חלקים נרחבים ממנה. ובכל זאת, מי שרוצה להיות חלק חשוב בממשלת ישראל, צריך לדעתי לדעת גם מה לא לאמר, לפחות לא בפומבי.
עם הסחרור שמוביל לבחירות חדשות, עדיין לא החלטתי אפילו ביני לבין עצמי, למי אני הולך להצביע. בבחירות הקודמות הצבעתי, לאחר היסוסים רבים ל"ימין החדש" של נפתלי בנט. לאחר שהוא לא עבר את אחוז החסימה, הנחתי שבבחירות הבאות הוא לא יתמודד, לפחות לא ברשימה משל עצמו. עדיין לא ברור לי מה יקרה, אבל גם אם יתמודד שוב, ספק אם אצביע לו שוב, ואני מניח שרבים מאלו שהצביעו עבורו חושבים ככה, כך שאולי עדיף שימצא לעצמו שותפות חדשה. כרגע הדיבורים הם על שותפות עם משה פייגלין, דבר שאני באופן אישי חושב שזו טעות, כי תפיסת העולם של "זהות" מפלגתו של פייגלין הייתה כזאת שיכולה למשוך אנשים שלאו דווקא מזוהים פוליטית ומדינית עם צד מסויים, אבל צירוף של בנט לדוגמא יציין מאד בבירור את הקו של המפלגה החדשה. מעבר לכך, עם רבים מהרעיונות של המפלגה ההיא אני לא מזדהה.
חשבתי שבלית ברירה, אמצא את עצמי נאלץ להצביע לאיחוד מפלגות הימין, למרות התמונות הבולטות של איתמר בן גביר, אדם שאני סולד בכל לבי מהתנהגותו לכל הפחות, גם אם לא מחלק מדעותיו. אבל עכשיו עם ההתבטאויות האחרונות של בצלאל סמוטריץ' שלפחות עד עכשיו ידע לשמור את הדברים לעצמו, יש לי עוד פחות חשק לעשות זאת.
אילו בראשות הליכוד עמד אדם אחר ולא בנימין נתניהו, כנראה שהייתה לי פחות התלבטות. יש לי תחושות קשות כלפי התנהלותו של האיש העומד עדיין בראשות הממשלה, והיה אמור לעמוד בראשות הממשלה הבאה, עד שהסתבך פוליטית, אבל כנראה שגם בבחירות החוזרות ייבחר לעמוד בראשות הממשלה. אני רוצה בו כראש ממשלה, רק בגלל שאני לא רואה אלטרנטיבה ראויה אחרת, אבל הייתי שמח מאד לו הייתה כזאת, ובכל זאת, אני לא רואה את עצמי מצביע למפלגה שלו ובעצם מצביע לו אישית. עכשיו כבר אין דרך "לכבס" את המציאות, ולהגיד שזה לא עניין אישי פרסונלי, ברור שכל ההתנהלות שלו היא אישית פרסונלית. אחרת, סביר להניח שהיה מחליט כבר לעזוב את תפקידו או לוותר על הזכות להרכיב את הממשלה לאחר שנכשל, ולאפשר את הממשלה שבעיני הייתה צריכה לקום מיד אחרי הבחירות (הסיבוב הראשון של שנה זו) ממשלה שנתמכת על ידי 70 חברי כנסת, משתי מפלגות גדולות בלבד ללא תוספות.
אבל זה כבר לא יקרה.
אני מקווה שבחודשים עד לבחירות החוזרות יהיו שינויים שיאפשרו לי להחליט למי להצביע. לא להצביע זו לא אופציה מבחינתי, כמי שמאמין שאי הצבעה כמוה כהצבעה ליריב הכי גדול שלך.
אני מבין את תפיסת העולם שלו, ומזדהה עם חלקים נרחבים ממנה. ובכל זאת, מי שרוצה להיות חלק חשוב בממשלת ישראל, צריך לדעתי לדעת גם מה לא לאמר, לפחות לא בפומבי.
עם הסחרור שמוביל לבחירות חדשות, עדיין לא החלטתי אפילו ביני לבין עצמי, למי אני הולך להצביע. בבחירות הקודמות הצבעתי, לאחר היסוסים רבים ל"ימין החדש" של נפתלי בנט. לאחר שהוא לא עבר את אחוז החסימה, הנחתי שבבחירות הבאות הוא לא יתמודד, לפחות לא ברשימה משל עצמו. עדיין לא ברור לי מה יקרה, אבל גם אם יתמודד שוב, ספק אם אצביע לו שוב, ואני מניח שרבים מאלו שהצביעו עבורו חושבים ככה, כך שאולי עדיף שימצא לעצמו שותפות חדשה. כרגע הדיבורים הם על שותפות עם משה פייגלין, דבר שאני באופן אישי חושב שזו טעות, כי תפיסת העולם של "זהות" מפלגתו של פייגלין הייתה כזאת שיכולה למשוך אנשים שלאו דווקא מזוהים פוליטית ומדינית עם צד מסויים, אבל צירוף של בנט לדוגמא יציין מאד בבירור את הקו של המפלגה החדשה. מעבר לכך, עם רבים מהרעיונות של המפלגה ההיא אני לא מזדהה.
חשבתי שבלית ברירה, אמצא את עצמי נאלץ להצביע לאיחוד מפלגות הימין, למרות התמונות הבולטות של איתמר בן גביר, אדם שאני סולד בכל לבי מהתנהגותו לכל הפחות, גם אם לא מחלק מדעותיו. אבל עכשיו עם ההתבטאויות האחרונות של בצלאל סמוטריץ' שלפחות עד עכשיו ידע לשמור את הדברים לעצמו, יש לי עוד פחות חשק לעשות זאת.
אילו בראשות הליכוד עמד אדם אחר ולא בנימין נתניהו, כנראה שהייתה לי פחות התלבטות. יש לי תחושות קשות כלפי התנהלותו של האיש העומד עדיין בראשות הממשלה, והיה אמור לעמוד בראשות הממשלה הבאה, עד שהסתבך פוליטית, אבל כנראה שגם בבחירות החוזרות ייבחר לעמוד בראשות הממשלה. אני רוצה בו כראש ממשלה, רק בגלל שאני לא רואה אלטרנטיבה ראויה אחרת, אבל הייתי שמח מאד לו הייתה כזאת, ובכל זאת, אני לא רואה את עצמי מצביע למפלגה שלו ובעצם מצביע לו אישית. עכשיו כבר אין דרך "לכבס" את המציאות, ולהגיד שזה לא עניין אישי פרסונלי, ברור שכל ההתנהלות שלו היא אישית פרסונלית. אחרת, סביר להניח שהיה מחליט כבר לעזוב את תפקידו או לוותר על הזכות להרכיב את הממשלה לאחר שנכשל, ולאפשר את הממשלה שבעיני הייתה צריכה לקום מיד אחרי הבחירות (הסיבוב הראשון של שנה זו) ממשלה שנתמכת על ידי 70 חברי כנסת, משתי מפלגות גדולות בלבד ללא תוספות.
אבל זה כבר לא יקרה.
אני מקווה שבחודשים עד לבחירות החוזרות יהיו שינויים שיאפשרו לי להחליט למי להצביע. לא להצביע זו לא אופציה מבחינתי, כמי שמאמין שאי הצבעה כמוה כהצבעה ליריב הכי גדול שלך.
