ועכשיו, כשנדמה שישראבלוג מת סופית, לפחות עד שיקום לתחיה בתשתית חדשה ובהנהלה חדשה, אולי בכל זאת אנסה לשוב ולכתוב כאן. אמנם הפניתי את הקוראים האחרונים שם גם למקום אחר, אבל מהר מאד גיליתי את החסרונות של המקום ההוא, ובכל זאת כאן נראה לי קצת יותר טוב, והיו מי שהגיעו גם לכאן ונרשמו לעדכונים של הבלוג הזה.
מבנה וקצב החיים שלי מכתיב מיעוט יחסי של כתיבה, ולכן אני לא מרבה לכתוב כאן. גם כי יש דברים שמציקים לי ואני לא מרגיש בנוח לשתף כאן, וגם כי בסך הכל החיים שלי עכשיו מלאים למדי. בין עבודה, לחיי נישואין וניהול בית עצמאי, בקושי נשאר לי זמן לכתוב ולהרהר.
ולא שחסר על מה לכתוב. חיי הנישואין מספקים לי לא מעט אתגרים, מכל מיני סוגים, בין אם קשורים לקשר האישי ביני לבין ט., או לניהול משק בית עצמאי שזה דבר שלא התנסיתי בו, ועוד דברים. בעבודה גם כן קורים כל מיני דברים שאם פעם היה לי חשק לכתוב עליהם עכשיו לא בטוח שיש לי אותו חשק, וכמובן גם בחיים הציבוריים ובחייה של מדינת ישראל קרו, קורים ועוד יקרו דברים רבים שלפחות פעם הייתי כותב עליהם, בין אם בענייני פוליטיקה, בין אם בענייני ספורט, בין אם בעניינים אחרים.
בסך הכל, אני מרגיש שאני נמצא ברמה מסויימת של יציבות בחיי, אבל הפעם יציבות חיובית ולא שלילית כמו בעבר. יש לי עבודה שאני מאד מרוצה ממנה, כולל תפקיד שקיוויתי לקבל אותו וקיבלתי באופן מעשי גם אם לא רשמי, יש לי אהבה גדולה בחיי, שמלווה אותי מדי יום, המצב הבריאותי שלי ושל הקרובים אלי תקין פחות או יותר ובכל מקרה יציב, כך שאין לי ממש על מה להתלונן ואולי גם בגלל זה הפסקתי לכתוב כאן כמעט לחלוטין. ויכול להיות שאם אנסה בכוח לשבור את המחסום הזה עכשיו, הוא ייפרץ ואמשיך בכתיבה כאן גם בהמשך בנושאים שונים ומשונים.
מבנה וקצב החיים שלי מכתיב מיעוט יחסי של כתיבה, ולכן אני לא מרבה לכתוב כאן. גם כי יש דברים שמציקים לי ואני לא מרגיש בנוח לשתף כאן, וגם כי בסך הכל החיים שלי עכשיו מלאים למדי. בין עבודה, לחיי נישואין וניהול בית עצמאי, בקושי נשאר לי זמן לכתוב ולהרהר.
ולא שחסר על מה לכתוב. חיי הנישואין מספקים לי לא מעט אתגרים, מכל מיני סוגים, בין אם קשורים לקשר האישי ביני לבין ט., או לניהול משק בית עצמאי שזה דבר שלא התנסיתי בו, ועוד דברים. בעבודה גם כן קורים כל מיני דברים שאם פעם היה לי חשק לכתוב עליהם עכשיו לא בטוח שיש לי אותו חשק, וכמובן גם בחיים הציבוריים ובחייה של מדינת ישראל קרו, קורים ועוד יקרו דברים רבים שלפחות פעם הייתי כותב עליהם, בין אם בענייני פוליטיקה, בין אם בענייני ספורט, בין אם בעניינים אחרים.
בסך הכל, אני מרגיש שאני נמצא ברמה מסויימת של יציבות בחיי, אבל הפעם יציבות חיובית ולא שלילית כמו בעבר. יש לי עבודה שאני מאד מרוצה ממנה, כולל תפקיד שקיוויתי לקבל אותו וקיבלתי באופן מעשי גם אם לא רשמי, יש לי אהבה גדולה בחיי, שמלווה אותי מדי יום, המצב הבריאותי שלי ושל הקרובים אלי תקין פחות או יותר ובכל מקרה יציב, כך שאין לי ממש על מה להתלונן ואולי גם בגלל זה הפסקתי לכתוב כאן כמעט לחלוטין. ויכול להיות שאם אנסה בכוח לשבור את המחסום הזה עכשיו, הוא ייפרץ ואמשיך בכתיבה כאן גם בהמשך בנושאים שונים ומשונים.
