אתמול בערב, הודלק הנר הראשון של חנוכה לשנה זו. קשה אפילו לי להאמין עד כמה התרגשתי, כשעמדתי מול החנוכיה שהייתה של סבא שלי, זו שאני מדליק בה את הנרות כבר שנים רבות, מאז פטירתו, אבל הפעם, במקום לעמוד לצד החנוכיה של אבא שלי, בבית הורי, העמדתי את החנוכיה על אדן החלון בביתי שלי, (מנצל את עובדת מגורי בקומה ראשונה, לעומת הקומה הגבוהה שבה גרים הורי) עם אשתי לצדי.
מצוות חנוכה, נאמר בגמרא, היא "נר איש וביתו". כאשר ל"ביתו" יש שני פירושים. פירוש אחד, כפשוטו, ביתו, הבית שלו. ופירוש אחר, בעקבות המשנה במסכת יומא, "ביתו זו אשתו". והשנה, זכיתי לראשונה, ב"ה לקיים את המצווה כאשר אני מקיים אותה כ"נר איש וביתו" בשני המובנים.
מצוות חנוכה, נאמר בגמרא, היא "נר איש וביתו". כאשר ל"ביתו" יש שני פירושים. פירוש אחד, כפשוטו, ביתו, הבית שלו. ופירוש אחר, בעקבות המשנה במסכת יומא, "ביתו זו אשתו". והשנה, זכיתי לראשונה, ב"ה לקיים את המצווה כאשר אני מקיים אותה כ"נר איש וביתו" בשני המובנים.
